ברוח הדברים – בין יסודות לקדמה

אלו מבינינו הותיקים בתחום פיתוח היכולות עברו במהלך השנים בלימודיהם הרבה אסכולות, טרנדים, שיטות ומדעים עד שפיתחו את סגנון האימון היחודי להם.

בכל שנה שנה אפשר לחלק את תזרים המידע האימוני לכמה קופסאות מכילות:

טרנדים ליישום מהיר של פיתוח יכולות אתלטיות – נמסרות בעיקר בצורת מדיה חברתית לצריכה ויישום מהירים. כאן נמצאים כל הטריקים המהירים, התרגילים המעניינים, ושאר עקרונות רכים למאכל שניתנים לעיכול מהיר. עקב טבע המדיה החברתית, מידע זה יהיה חייב להיות "כשר" כדי להיות מוצלח שכן מטרתו היא למשוך עוקבים מהתחום לאותה פלטפורמה. כרגיל, מידע זה יהיה או בצורת "תזכורת מהעבר" או בצורה יצירתית ומקורית.

מחקרים ועקרונות מדעיים חדשים – מכיוון שמדע הקנסיולוגיה מתקדם בצורה תמידית עם יותר ויותר נרשמים כל שנה לתארי מקצועות הפיזיולוגיה השונים – כך גם כמות התזות והעבודות בנושאי פיתוח יכולות אתלטיות – תוסף תזונה חדש שאמור לשפר כח ומהירות, שיטת אימון חדשה שאמורה לווסת עומסי אימון בצורה טובה יותר, גאדג'ט חדש שאמור לעזור בתהליך ניטור האימון וכו'.

ספרים, מאמרים וסרטים ע"י מאמנים מהשטח שבחרו לתרום מנסיונם האישי לתעשייה. כאן ניתן לראות מידע יותר אינטימי על כל קבוצה/מאמן, פילוסופיות אימון כוללות ויישום עקרונות ע"פי ערכי אותו מאמן.

קורסים וכנסים בנושא פיתוח יכולות אתלטיות – שבדרך כלל בא לשלב את כל ארבעת הגורמים לעיל ע"י אנשי מקצוע מהתחום הרלוונטי בצורה שתתאים לקהל היעד של אותו הקורס.

 

עובדה מוגמרת היא שכל התזרימים הנ"ל חיוביים ותורמים לתעשייה, בין אם זה במצוות "עשה" מתוך טיבם או במצוות "לא תעשה" מפאת רמתם הנמוכה – הדבר רצוי על כולם, המאמנים והמתאמנים כאחד.

אלא, שבתחום הכושר, כמו בפסיכולוגיה וכמו ברפואה או אפילו במדעים קונקרטיים כמו הנדסה – אי אפשר להשתמש בכל הרעיונות והשיטות בו זמנית; דבר הגורם ליצירת סולם ערכים אצל הצורך שלעתים כרוך בבלבול וכאב רב.

למשל, מאמן בדיוק סיים הרצאה באוניברסיטה על תפוקת כח בתרגילים מורכבים בחדר הכושר, שם הוכח באחד המחקרים כי אימונים עם 90% מהמשקל המקסימלי ל-3 חזרות הוביל להתקדמות הכי מהירה בכח.

אותו מאמן למחרת הלך לצפות באימון של אסאפה פאוול, אצן אולימפי ל-100 מטרים, שבו אסאפה ביצע לאנג\'ים ל-10 חזרות בניגוד מוחלט למחקר הקונקרטי שהיה מגובה במדידות אלקטרוניות.

עבר שבוע, ואותו מאמן עכשיו מאמן צעיר מתחיל בן 17.5, וכבר בעודו בחימום ניכר כי בגופו מספר מגבלות תנועתיות שמונעות ממנו מלבצע סקוואטים ברמה קבילה בשלב זה.

עוד לא עבר שבוע מסיום ההרצאה עד למפגש עם הצעיר, וכבר אותו מאמן פגש ב3 סתירות מגורמי מידע שונים, כולם מוסמכים בדרכם שלהם. אז מי משקר?

התשובה היא שאף אחד לא משקר, אלא כל אחד ממוסרי המידע תורם לתעשייה מכיוונו שלו – ועל המאמן עצמו שנחשף לכל המידע הזה כפי שאמרנו, לבנות סולם ערכים אישי שיתעדף מקורות מידע מסויימים על פי ראייתו שלו את התמונה הכוללת ונסיון חייו. להחשף להכל במקרה הזה, לא אומר בהכרח ליישם הכל – או לכל הפחות ליישם הכל מייד.

אכן, הקלישאה המפורסמת שהמקצוען האולטימטיבי לעולם לא באמת מסיים את לימודיו היא נכונה – אך לא מצד רדיפתו את הסוד הבא – אלא מצד מסע רכישות של עוד כלי עבודה שיאפשרו לפתוח עוד סוגים של "ברגים אתלטיים" מבלי להרוס את ההברגה.

היסוד כשמש והקדמה ככוכבי הלכת

כשנוכחים סקרנים בתעשיית הכושר במשך שנים, מתחילים לראות תבניות של יסודות אתלטיים מעורבבים בקדמה תמידית מסתובבים אחד מסביב לשני בריקוד אסטרונומי.

שני נתיבי הידיעה הללו אינם נפרדים אחד מהשני, אלא נמצאים בשיחה מתמדת אם כי לא שוות ערך. שכן, אם נקביל את ה\"יסוד האתלטי\" למערכת הכוכבים, הוא יהיה השמש. היסוד יהיה זה הקובע את מסלולם של כוכבי הלכת האחרים, ובמקרה הזה נוכל להגיד שה\"קדמה\" היא כדור הארץ.

לוקח לכדור הארץ 365 יום לבצע סיבוב אחד מסביב לשמש, ואם נקביל את זה לנושאינו נוכל להגיד שלוקח ל\"קדמה\" הרבה תזוזה וזמן כדי \"להשפיע\" על היסוד, כך שרק קדמה שעברה תהליך הכשרה מצד עצמה ומצד משתמשיה יכולה לכתוב מידע אל היסוד.

נשאלת השאלה, כיצד נפריד מהו יסוד ומהי קדמה ככל שמדובר בפיתוח יכולות אתלטיות?

ישנן לכך כמה תשובות – תשובת האקדמאי ותשובת המאמן, ושתיהן נכונות.

האקמאי יאמר שהיסוד האתלטי הוא המידע שצוטט הכי הרבה פעמים במחקר, או לחילופין שגובה הכי הרבה פעמים באופנים שונים – דבר המוכיח את חשילותו של אותה פיסת מידע.

המאמן יאמר שהיסוד האתלטי הוא אותו מידע שהיה בשימוש רציף ואינטרסיבי שהביא לתוצאות מדידות אצל מוריו והוא עצמו על גבי מספר שנים, בדרך כלל מעל ל-10 שנים.

על אותה רגל, מהי קדמה לכל אחד אם כך? שוב, האדמאי יאמר שהקדמה האתלטית היא פיסת מידע שהוכחה כבעלת פוטנציאל, אך עדיין לא מגובה ע\"י מחקרים נוספים או נמצאת בשימוש רחב בשטח אצל המאמנים. המאמן יאמר שהקדמה היא אלתור שהיא ביצע באחד האימונים כדי לפתור בעיה מסויימת שלא היה לו כלי לפותרה לפניה, ובאמצעות הקדמה ויכולת ההמצאה, מצא פתרון.

ההליך הרצוי במיון הלימוד אם כך הוא לבנות תיק נאה וכבד של דברי יסוד, מאקדמאים או מאמנים אהובים עליכם – ומתוך כך, לברור בדברי הקדמה כמו שמפשפשים בקופסא עם דיסקים משומשים משנות ה-90 – הרוב יהיה זבל, אך המיעוט בעל פוטנציאל לחדור ליסוד. שנאמר \"דע מאין באת ולאן אתה הולך\" כלומר הדרך השלמה היא גם בעלת מרכיב של הקולקטיב מן העבר ולא רק קפיצה רנדומלית בין ענפים בעידן האינטרנט.

אכן, לכל יסוד טוב חייבת להיות פרצה אחורית קטנטנה שתאפשר ל\"קדמה\" לחדור באם היא הוכיחה את עצמה ככשרה ועברה את מבחן התוצאה והזמן, כי שוב, כשם שאנחנו צריכים לדעת מאין באנו (יסוד) אנחנו צריכים לדעת לאן אנחנו הולכים (קדימה).

אותה פרצה קטנטנה היא גם מסוכנת, כי עלול לחדור גם מידע מזיק שלעתים יסתיר עצמו בתחפושת מאד מפתה כדי להיות ראוי להכנס – אך התקווה היא שבאמצעות פרספקטיבה כנדון לעיל, תוכלו לברור טוב יותר את המידע הגואה בצונאמי ענק לכיוון העתיד.